הרחובות של ג’יין

פורטל Mynet, שהוא ה”מקומון” של אתר YNET, לא חדל מלספק פנינים על הנעשה בפינות היותר אפילות של חיינו המוניציפליים (למשל, הכתבה הזו על רוזה פארקס מקומית מאשדוד, שהתיזה גז מדמיע על חרדי שביקש ממנה לעבור לסוף האוטובוס; או הידיעה המרעישה על “פרשת השלוחים” של קובי פרץ).
מכל מקום, אתמול פורסמה שם כתבה על כך שרון חולדאי “יצא מכליו” במסגרת ישיבה של הנהלת העיר, שעסקה באישור התיקון לחוק החניה שיזם אלון סולר מסיעת רוב העיר, ולפיו יאושרו תווי חניה לתושבי העיר שמחזיקים ברכב שאינו רשום על שמם, כדי לחסוך את “העברת היד”. בעיקר מדובר בצעירים שקיבלו רכב מהוריהם והם אינם רוצים להחליף את הבעלות כדי לא לפגוע בערך הרכב.
הסיפור הזה - ובעיקר פוטנציאל הקומבינות האינסופי שכרוך בו - לחץ לחולדאי על כמה כפתורים, ובהתאם לכך הפיק פיו מרגליות שאין לי אלא לצטט אותן ישירות, מהקל אל הכבד:
*  ”מי זה הפישר הזה שיגיד שילד בן 18 הוא לא מספיק מבוגר כדי להחזיק את הרכב … אני לא קונה את הפישריות הזאת”. (חולדאי מתפייט)
* “אנחנו נטרטר כל בנאדם שיבוא לפה עד קצה גבול היכולת, ונעשה לו את המוות, ונשלח אותו להביא את סבא, את אמא, את הדוד והדודה. במקרה קצה שבו יתברר לנו מהסיבות שיש אבא פסיכי שיתאבד אם הרכב שלו יקבל שריטה והבעלות תהיה של הרכב - אז הוא יוכל כחריג לאפשר את זה”. (חולדאי מפליג על כנפי הדמיון)
והפייבוריט שלי:
* “אני חי בארץ שבה חיים יהודים, ויהודים בעולם חיו תמיד כשהיה צריך לרמות את השלטון, עד היום נשאר להם ההרגל הזה, מה לעשות?!” (אין מה להוסיף)
לבסוף, לאחר ששפך חמתו, הצביע חולדאי בעד ההצעה.
הפן המגוחך השני של הסיפור הזה - מעבר להתבטאויות של חולדאי - הוא התיקון עצמו. כל כך הרבה חוסר-צדק יש בחלוקת משאבי התחבורה העירוניים - וכן, גם היעדר תחבורה ציבורית מהווה חוסר צדק: הוא פוגע בחלשים ביותר; כנ”ל לגבי השתלטות הרכב הפרטי על מדרכות העיר - ועדיין ישנם חברי מועצה שמוטרדים מזוטות כאלה. ההצעה הזו, בראש ובראשונה, מעידה על סדר העדיפויות של סיעת רוב העיר במועצה. אולי לא מפתיע שדווקא בסוגייה זו, שמשרתת בעיקר את הבורגנות השבעה, הם בחרו להתעמת עם ראש העירייה. התיקון הזה מיטיב אך ורק עם הילדים האמידים שמקבלים אוטו מההורים - אלו שגם ככה לא ייפגעו יותר מדי אם ייאלצו להעביר בעלות על הרכב. מעבר לכך, יש בו גם עידוד - אמנם בעקיפין - לשימוש ברכב פרטי.
מעניין יהיה לראות מתי סיעת רוב העיר תעמוד על הרגליים האחוריות למען תחבורה ציבורית, עירוב שימושים, ונושאים א-סקטוריאליים אחרים.